מבנים הם סקטור אשר ידוע בחיבתו לאנרגיה. מבנים מאופיינים בצריכת אנרגיה גבוהה ובחוסר משמעת עצמית לריסון הצריכה, בדגש על צורך באקלום (חימום וקירור) ותאורה של אותם המבנים. בישראל על פי הערכות של המשרד להגנת הסביבה למעלה מ-300 אלף מבנים מוגדרים ככאלה שאינם למגורים – מבנים מסחריים דוגמת קניונים או מבני משרדים, ומבנים ציבוריים דוגמת בתי חולים או מוסדות חינוך ותרבות. נתונים נוספים מצביעים כי בישראל מבנים מסחריים וציבוריים אחראים ל-30% מכלל צריכת החשמל ול-18% מכלל פליטות גזי החממה בישראל. זו הסיבה שחיסכון אנרגטי בסקטור זה יוכל לסייע להתייעלות אנרגטית ולהשפעה על שוק האנרגיה הלאומי, אך גם יסייע בהפחתה של פליטות גזי החממה ועמידה בדרישות הבינ"ל שנטלה על עצמה מדינת ישראל בוועידות האקלים של האומות המאוחדות.
אחת הדרכים בה בחרה מדינת ישראל להתמודד עם האתגר היא באמצעות אימוץ קונספט "בנייה מאופסת אנרגיה", שמשמעותו מבנים הצורכים פחות אנרגיה כתוצאה מהתייעלות אנרגטית, שבמקביל מייצרים אנרגיה מתחדשת לצורך ניצול מקסימלי של פוטנציאל השטח הבנוי. בשנת 2020 הציג משרד האנרגיה מתווה לקידום בנייה מאופסת אנרגיה במשק הישראלי, שכולל יעדים לבנייה בהתאם לקונספט של 100% מבני ציבור ומבני חינוך חדשים, כמו גם מבני מגורים חדשים בבנייה רוויה של 3-5 קומות, וזאת עד שנת 2030.
מבנה מרושת בסנסורים
במרכז של אסטרטגיית ההתייעלות האנרגטית במבנים מצוי האימוץ של פלטפורמות טכנולוגיות מבוססות דיגיטל, מהסוג בהן מתמחה שניידר אלקטריק (Schneider Electric). פלטפורמות אלו הן מה שהופך את המבנים המוכרים לנו מהעבר לבניינים חכמים (Smart Building) ובר-קיימא (Sustainable Building).
ניתן למעשה לחלק פלטפורמה זו ל-3 שכבות: בשכבה הראשונה חיישנים מבוססי טכנולוגיה IoT – Internet of Things או 'אינטרנט של הדברים'. סנסורים אלו מחברים את תשתיות החשמל והאנרגיה של המבנה לרשת מידע הזורמת ללא הפסקה, 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, ומייצרת מאגר נתונים המאפשר לבצע ניטור מתקדם והוליסטי של צריכת החשמל במבנה. השכבה השנייה היא שכבת תוכנות הקצה, "מח" אשר מעבד את הנתונים ומאפשר לזהות נקודות בזבוז האנרגיה, סכנה להפסקות חשמל בלתי רצויות או כשל בציוד, ומזרים את המידע בזמן אמת ישירות למחשב או למכשיר הנייד. השכבה השלישית הינה שכבת אנליזות ושירותים מתקדמים, שנועדו לספק למנהלי המבנה ניתוח מעמיק ואופטימיזציה של איכות מערכת החשמל באמצעות אנליטיקה ושירותי מומחים, וזאת על מנת להביא את הבניין לתפקוד שיא וליעילות מקסימלית.
ניהול צריכת האנרגיה
הפלטפורמה הטכנולוגית של שניידר אלקטריק בתחום ניהול האנרגיה נקראת EcoStruxure Power. היא מנטרת בקביעות מערכות אנרגיה וחשמל בקשת רחבה של מבנים מסחריים, קומפלקסים או קמפוסים, וניתן להתאימה לצרכי הלקוח. המערכת מזהה תקלות כדי לטפל בצורה מיטבית ולמנוע בזבוז אנרגיה והוצאות מיותרות. הפיכת מבנים לחכמים מאפשרת להקטין את עלויות האנרגיה, לשפר את הנצילות האנרגטית של המבנה, לעמוד בדרישות מצד לקוחות או רגולטורים הנוגעות לקיימות ופליטות פחמן, ומעלה את ערכו של המבנה.
בנוסף, הפלטפורמה הטכנולוגית של שניידר אלקטריק תואמת ומאושרת ליישום על פי תקן ניהול אנרגיה ISO 50001. התקן מתאים לחברות וארגונים המעוניינים להקטין את הוצאות התפעול השוטפות, לייעל את הניצול של מקורות האנרגיה, ולנהל את צריכת האנרגיה באופן מיטבי.
לשניידר אלקטריק ניסיון של עשרות פרויקטי בניינים חכמים בישראל, ביניהם ניתן למצוא - בתי חולים, דאטה סנטרים, קמפוסים, מבני מסחר, בנייני משרדים, מפעלים, בתי מלון ועוד. כחברה בינלאומית לשניידר אלקטריק קיים גם ניסיון רחב ועשיר של עשרות אלפי מבנים בהם יושמו הטכנולוגיות שלה והפכו לחכמים, ירוקים וחסכוניים.
אודות שניידר אלקטריק
תאגיד שניידר אלקטריק פעיל בלמעלה מ-100 מדינות. הכנסות התאגיד עומדות על למעלה מ-27 מיליארד יורו, ומספר העובדים בעולם עומד על למעלה מ-160 אלף. בליבת הפעילות של החברה נמצא המעבר לדיגיטל של תחומי ניהול האנרגיה ואוטומציה בתעשייה, תשתיות, מרכזי נתונים, בניינים ובתים.
בסניף הישראלי של שניידר אלקטריק, בניהולו של פיליפ ברמי, עובדים כ-120 עובדים. החברה שותפה בהיבטי ניהול האנרגיה בפרויקטים לאומיים, דוגמת: שדה התעופה הבינ"ל החדש בתמנע, עיר הבה"דים שבנגב, השדה הסולארי באשלים, ועוד.